תלמוד מוסבר ומאמרים - בבא מציעא

הזמנה לבית הספר לפסיכותרפיה יהודית

.

.

.

קישור לאתר של בית הספר לפסיכותרפיה יהודית, שיש בו הרבה פרטים על מסלול הלימודים:
https://jewishpsychotherapy6.wordpress.com

.

.

.

---

מסכת בבא מציעא

לדפי המסכת עם תרגום וביאור, לבחור מהרשימה שבצד

.

למסכת ברכות

.

למסכת בבא קמא. (ובסופה על גיטין מדף ע"ד ב' עד פ' ב')

.

.

מפתח ל"חומר למחשבה" בבא מציעא:

(המפתח אינו שלם. לרשימה המלאה יש קישור בצד)

.

.

פרק שנים אוחזין:

ביאור עמוק במה שכתבו התוספות שאנו עדים שמי שאוחז בחפץ הוא שלו ולכן לא אומרים בטלית כל דאלים גבר, ומה שהוכיח רבינו תם מהסוגיא של נסכא דרבי אבא לעניין זה. [ומציין לביאור במה שהקשו תוספות מספק ויבם]. מבאר היסוד בעדות שהיא על ידי ראיה בלבד ולא על ידי ידיעה  –  בבא מציעא ב' א'

.

ביאור שיטת רש"י שהמוכר נאמן לומר ממי קיבל מעות אע"פ שהוא עד אחד.

ביאור שיטת תוספות שעד המסייע פוטר משבועה, וביאור ביסוד גדר עדות ובעניין תרי ותרי.

בעניין ששבועה היא בתורת תשלומים של הנתבע לתובע ולא כדי לברר שאינו משקר.

מביא יסוד שבית דין אינם רואים אלא לפי מה שטענו לפניהם, ומבאר דברי רש"י לפי זה  –  בבא מציעא ב' ב'

.

ביאור עמוק כיצד יתכן שבית דין פוסקים חלוקה גם במקום שידוע בוודאי שכל הממון רק של אחד מהם, ואם כן הם נותנים חצי למי שאינו שלו.

מבאר את הסייעתא ממשנתנו לברייתא דרבי חייא  –  בבא מציעא ג' א'

.

ביאור ארוך בשיטת רש"י ותוספות בדברי רבה מודה במקצת הטענה ישבע, ובקל וחומר מהודאת פיו לעדים.

ביאור ביסוד מה שלא אומרים מיגו במקום עדים.

ביאור ארוך במה שהודאת פיו כמאה עדים, ויישוב מה שהתקשה הקצות החושן בזה   –  בבא מציעא ג' ב'

.

בעניין אם שבועת עד אחד צריכה טענת ברי.

ביסוד דין מחוייב שבועה שאינו יכול להישבע משלם. מבאר שיש שיטות שכל חיוב שבועה ביסודו הוא שמתחייב רק שבועה,  ויש שהוא חיוב ממון רק שאפשר להיפטר מהממון בשבועה.

בעניין הילך  –  בבא מציעא ד' א'

.

ביאור בסוגיית סלעים דינרין, בכל הטעמים לחייב או לפטור לפי השקלא וטריא  –  בבא מציעא ד' ב'

.

ביאור שיטת הראב"ד שהתובע נזק קרקע ממי שחפר בה בורות נחשבת תביעת קרקע רק אם תובע שימלא את הבורות ולא אם תובע שישלם לו דמי הנזק.

מבאר למה בתובע חיטים והודה לו בשעורים פטור מלשלם שעורים אע"פ שהודה.

מבאר ששיטת רש"י ורמב"ם ותירוץ אחד בתוספות שגזלן חשוד על השבועה רק מדרבנן, אפילו להצד שאומרים מתוך שחשוד על הממון חשוד על השבועה ופוטרים אותו מדאורייתא להישבע מטעם זה  –  בבא מציעא ה' א'

.

ביאור הסברא מיגו שחשוד על הממון חשוד גם על השבועה. מבאר שאינה כפשוטה שאין תועלת להשביעו כיוון שישבע לשקר. ומוסיף על מה שנתבאר בדף ב' ב' בעיקר גדר שבועה.

ביאור בעניין כופר הכל במלווה שאינו נפסל לעדות כיוון שאפשר שהוא משתמט, וכן בשבועות מ' ב' נאמר שאפשר שהוא משתמט ואין זו העזה, ואילו בסוגיא מבואר שרק במודה במקצת אומרים שהוא משתמט  –  בבא מציעא ה' ב'

.

ביאור ארוך בסוגיית תקפה אחד בפנינו. בגדרי חזקת ממון  –  בבא מציעא ו' א'

.

ביאור ארוך בסוגיית תקפו כהן.

ביאור הרמב"ם שפסק תקפו כהן מוציאים מידו, וביאור דברי שו"ת הרשב"א עליו.

בקושיית התוספות למה אם קפץ אחד מן המנויים לתוכן אינו בטל ברוב. ביאור בעניין ביטול ברוב ורובו ככולו, ובגדרי מעשר בהמה  –  בבא מציעא ו' ב'

.

בעניין ספק בכורות. ביאור עמוק ביסוד דין ספק דאורייתא לחומרא, האם הוא מהתורה או מדרבנן. במחלוקת הרמב"ם והרשב"א ודברי השב שמעתתא והשערי יושר השייכים לדף. מבאר גדר יסודי במצוות התורה שאינן הוראה מה לעשות אלא רק גילוי של המציאות.

מבאר בדרך אגב בעומק מה שנאמר וחי בהם וחמירא סכנתא מאיסורא. וכן את החילוק בין ספק לחסרון ידיעה.

יישוב קושיית רבי עקיבא איגר בגליון הש"ס.

ביאור בגדרי חלוקת הטלית, הצדדים לחלוק טלית מוזהבת לאורך או לרוחב.

בסוגיית שניים אדוקין בשטר. ביאור עמוק ויסודי בעניין מהו שטר ומהי עדות, וכן בעניין מטבע שערכו לפי צורתו למה נחשב גופו ממון. מבאר למה בשטר נחשבים אוחזין שהרי אין גופו ממון. מבאר שעדות אינה משום בירור המציאות אלא היא כח לגבות  –  בבא מציעא ז' א'

.

בעניין המוצא שטר. מבאר שהספק בשטר אינו דררא דממונא. בעניין שטר אין גופו ממון  –  בבא מציעא ז' ב'

.

בעניין המגביה מציאה לחבירו. דן במחלוקת הראב"ד והרשב"א האם מה שביד חבירו נחשב לגבי עצמו כמונח על גבי קרקע. וכיצד יתכן דברי הגמרא ג' א' שכל אחד סבר שהוא הגביה ראשון ובאמת שניהם הגביהו בבת אחת. דן כיצד נחשב שכל אחד התכוון להיות שליח של חבירו אע"פ שלא כיוון לזה.

ביאור יסודי בדין שליחות, בעניין התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים. מבאר שמה שאין שליח לדבר עבירה הוא מאותו טעם של התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, ולכן בשניהם מועיל מיגו שזכה לעצמו זכה לחבירו.

ביאור עמוק בסברא של מיגו דזכי לנפשיה, ובסברת מיגו באופן כללי.

מדייק מלשון רש"י שהאומר לשלוחו לגנוב או לגזול, לגבי הקרן יכול הנגזל לתבוע מהמשלח ולא אומרים בזה אין שליח לדבר עבירה, כיוון שאת הקרן גובה גם ללא דין התורה.

בעניין מיגו בטענת חציה שלי  –  בבא מציעא ח' א'

.

מבאר שיטת רש"י שרכוב קונה את הבהמה אע"פ שאינה הולכת מחמתו שהוא משום קניין יד שנחשב שהיא בידו. ומבאר מה תולה הגמרא קניין רכוב בחיוב יושב בקרון לגבי כלאיים.

מבאר באופן עמוק כיצד ייתכן שאם שניים עשו בבת אחת כל אחד קניין אחר, שיהיה קניין האחד עדיף ויקנה הכל, אע"פ שאם היו קונים כל אחד לחוד היה קניין שניהם מועיל. ומבאר בעניין זה יסוד גדול בדיני התורה  –  בבא מציעא ח' ב'

.

תוספת ביאור במחלוקת הרשב"א והראב"ד שהובאה בדף ח' א' האם שניים שהגביהו ביחד צריכים שליחות זה לזה באופן שהגביהו עד שכל אחד יש באחיזתו לבד להגביה את כולה מעל גבי הקרקע.

בעניין טלית שהיה ראשה מונח על גבי עמוד. מביא ראיה שלרש"י אם ניתק אותה מהעמוד ונפל אותו צד על גבי קרקע לא קנה  –  בבא מציעא ט' א'

.

בעניין הספק משוך בהמה זו וקנה כלים שעליה.

ביאור ארוך ויסודי בעניין חצר המהלכת, וכיצד לומדים מיד למעט חצר המהלכת שהרי גם יד מהלכת, ובטעם שספינה אינה נחשבת חצר המהלכת. מבאר קושיית גליון הש"ס ומיישב אותה. מסיק להלכה דינים מחודשים בזה  –  בבא מציעא ט' ב'

.

ביאור ארוך בשיטת רש"י בתופס לבעל חוב במקום שחב אחרים שרק אם תפס מדעת עצמו לא קנה.

מבאר כיצד זכין לאדם שלא בפניו מטעם שאנו עדים שניחא לו, הרי צריך גמירות דעת שהחפץ שלו כדי שיתחדש בעלות שלו עליו. ואע"פ שניחא לו מקום לא ידע ולא גמר בדעתו לזכות.

יישוב דברי הסמ"ע בסימן רס"ט סעיף קטן ט' [דקדוק בפשט הסוגיא לגבי תנה לי וזכה לי].

מבאר גדר התקנה שד' אמות קונות ברשות הרבים. ומבאר שיטת רש"י שתיקנו רק לא להרשות לאחרים לקנות שם וממילא נעשה לד' אמות דין חצר מהתורה לקניינים ולקבלת גט.

ביאור המחלוקת לגבי נפל על המציאה שלא קנה כי גילה דעתו לא לקנות בד' אמות  –  בבא מציעא י' א'

.

מדייק ברש"י שד' אמות קונות לו רק אם אין באותה שעה אחר שנמצא בהן.

מיישב מה שקשה לגבי פאה שלפני שזכו בה עניים מצד דיני ממונות היא הפקר, אבל לעשירים אינה הפקר ומדיני ממונות אי אפשר שיהיה הפקר לזה ולא לזה.

ביאור עמוק למה סברא הגמרא שבשדה שמלקט שם פאה יקנו לו ד' אמות גם לולא תקנת חכמים.

בעניין חצר משום שליחות או משום יד. ביסוד עניין שליחות.

ביאור עניין שליח לדבר עבירה ומה הצד שגם בחצר נאמר שליח לדבר עבירה.

מבאר באורך שאשה ועבד שהזיקו או גנבו פטורים, והחיוב מתחדש רק אחרי הגירושין או השחרור.  ומבאר שלפי הרמב"ם הם פטורים רק מכפל ולא מקרן כיוון שבקרן חייב גם ללא דיני התורה.

מבאר שבכהן שאמר לישראל קדש לי גרושה, על הצד שזה נחשב שליחות לדבר עבירה אין דעה שסוברת שיחולו הקידושין. מביא דברי האחרונים בזה.

מבאר שהריבוי חצר משום יד הוא גזירת הכתוב בלא סברא  –  בבא מציעא י' ב'

.

ביאור ארוך ויסודי בגדרי קניין חצר משום יד ומשום שליחות ובדין עומד בצד חצירו.

ביאור היטב בע"ה במהלך הסוגיא כאן ובגיטין והחילוק ביניהם, ובדברי רב אשי שחצר משום יד ולא גרעה משליחות.

מבאר למה בחצר דעת אחרת מקנה קל יותר לקנות ובהגבהה זכיה מהפקר קלה יותר. מבאר טעם דברי קצות החושן שחצר שאינה משתמרת גם אם אינה מועילה לקניין מועילה שיהא נחשב מוחזק  –  בבא מציעא י"א ב'

.

ביאור מחודש בשיטת רש"י בזרק ארנקי מפתח זה וכו'  –  בבא מציעא י"ב א'

.

בעניין הפקר בית דין הפקר, מבאר שיש בכח בית דין גם לזכות ממון ולא רק להפקירו.

מבאר כיצד היה צד בסוגיא שקטן זוכה מציאה מהתורה, שהרי אין בו דעת. מבאר שמה שיש בקטן שהגיע לעונת הפעוטות מקצת דעת יש בזה נפקא מינא גם לגבי דינים מהתורה. מביא דברי הקובץ הערות לגבי מעשה של קטן  –  בבא מציעא י"ב ב'

.

קצת הקדמות בעניין עדיו בחתומיו זכין לו  –  בבא מציעא י"ג א'

.

מבאר שכל שטר לעולם הוא שטר קניין, ואין שטר ראיה כלל, רק יש הסוברים ששטר קניין יכול לשמש לראייה מביא דברי הגר"ח על הרמב"ם פרק ג' מעדות שגזירת הכתוב ששטר הוא עדות היא רק בשטר קניין  –  בבא מציעא י"ג ב'

.

בעניין קנה שדה שלא באחריות ונמצאה גזולה, האם יכול לתבוע מעותיו מהמוכר אע"פ שאין אחריות כיוון שנתגלה שלא היה מכר אלא נמצאו המעות הלוואה. מביא דעות הראשונים ומבאר שיטת תוספות  –  בבא מציעא י"ד א'

.

ביאור ארוך ביסוד עניין בעל חוב גובה את השבח ומכירת שדה באחריות. מבאר שלרוב הראשונים אין לו טענת ארעא דידי אשבח. ומבאר שהשבח נעשה של המוכר כשטורפים את השדה מהלקוח ולכן מועיל בשבח שעבודא דאקני מצד המוכר. מבאר דברי הנימוקי יוסף והרמב"ם ומיישב שיטת רש"י שאם גזל שדה משובחת הנגזל גובה את השבח בלי לשלם ללוקח יציאותיו. מביא דברי הגר"ח סולובייצ'יק בזה.

ביסוד עניין קניין שעבוד בנכסים, מבאר מה מהות הקניין  –  בבא מציעא י"ד ב'

.

מבאר דבר חדש ששיטת תוספות שיש שני נוסחי אחריות הנכתבים בשטר, האחד לצד שיטרוף בעל חוב והשני לצד שיטרוף נגזל [ונתבאר בזה גם בדף י"ד ב'].

תוספת ביאור ביסוד הדין שבעל חוב גובה מהשבח מכח שעבוד דאקני מתקנת חכמים [מיוסד על מה שכבר נאמר בדף י"ד ב', וחוזר על חלק ממנו], ולמה גבייתו תלויה בכך שהשדה נמכרה באחריות, ואם נמכרה שלא באחריות או ניתנה במתנה אינו גובה שבח  –  בבא מציעא ט"ו א'

.

בעניין אפותיקי. מבאר את המחלוקת האם בעל חוב למפרע הוא גובה, ולפי זה את הדעות שבאפותיקי בעל חוב נוטל שבח כיוון ששדה שלו השביחה.

מבאר היטב ביסוד דין שעבוד גוף ושעבוד נכסים וגביית חוב, וכיצד שעבוד הנכסים נקנה לבעל החוב בשעת הלוואה. ומבאר לפי זה את שיטת התוספות שאפותיקי נקנית לגמרי לבעל החוב בשעה שהוא מוכר את השדה.

ביאור בעניין "מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבוא לידו"  –  בבא מציעא ט"ו ב'

.

ביסוד המחלוקת האם מועיל קניין בדבר שלא בא לעולם  –  בבא מציעא ט"ז ב'

.

בטעם למה שטר שנפל איתרע  –  בבא מציעא י"ט א'

.

פרק אלו מציאות:

 

בעניין ספק אבידה, האם נדון כספק איסור ולחומרא או כספק ממון ולקולא. מביא מחלוקת הרמב"ם והרא"ש בזה ואת דברי הר"ן בנדרים ז' א'. מבאר באריכות את דבריהם, ואת יסוד הסוגיא. תוספת ביאור במה שכתבתי בברכות ל"ה (ובתגובות בחלק התשובות בעניין זה) לגבי מהות וגדר דינים מדרבנן  –  בבא מציעא כ"א א'  

.

ביאור ארוך במחלוקת בענין יאוש שלא מדעת  –  בבא מציעא כ"א ב' 

.

עוד בעניין יאוש שלא מדעת. בתורם שלא מדעת, ויישוב שיטת הרמב"ם שכלך אצל יפות מועיל בתרומה גם כשלא עשאו שליח  –  בבא מציעא כ"ב א'

.

מבאר ומוכיח שהטעם באבודה ממנו ומכל אדם שהיא הפקר, הוא משום ייאוש לכל הדעות. ומוכיח בראיה גדולה שיאוש גורם שהחפץ ייעשה הפקר גמור ודלא כהאחרונים שכתבו שהוא ברשותו עד שיזכה בו אחר  –  בבא מציעא כ"ב ב'

.

ביאור שתי שיטות בראשונים בטעם שאם באה ליד מוצא לפני יאוש לא יכול זכות ביאוש שאחר כך. ביאור בשיטת הרא"ש (שהובאה לעיל כ"א א') שבספק אבידה אומרים ספק איסור תורה לחומרא ולא ספק ממון לקולא  –  בבא מציעא כ"ג ב'

.

בעניין הליכה אחר רוב ישראל או רוב נכרים באבידה  –  בבא מציעא כ"ד א'

.

מיישב שיטת רש"י שלפי הצד שחכמים אוסרים אבידה ברוב נוכרים הוא מטעם שמהתורה אין הולכים בממון אחר הרוב גם כשאינו להוציא ממוחזק. מבאר יסוד החילוק בין דיני ממונות לדיני איסורים, הסברא לומר אין הולכים בממון אחר הרוב, וביאור עניין ממונא מאיסורא לא ילפינן  –  בבא מציעא כ"ד ב'

.

ביאור שיטת רש"י בספק הינוח. מבאר למה בספק חצי קב בשתי אמות זוכה לעצמו מכח ספק ממון לקולא ובספק הינוח אינו יכול לזכות לעצמו אלא יהא מונח עד שיבוא אליהו  –  בבא מציעא כ"ה ב'

.

מביא שיש שתי שיטות בראשונים אם מועיל ייאוש על חפץ שנמצא ברשותו, ומבאר שגם לשיטה שמועיל זה דווקא כשאינו יודע היכן הוא ואינו גלוי לעין, ולכל הדעות אם הוא ביד שומר שלו או שהוא גלוי לא מועיל בו ייאוש בעלים.

מבאר כמה דרכים לפי הראשונים למה לא מועיל קניין חצר בדבר שאם היה שם לא היה רואהו, ואין סופו למצאו  –  בבא מציעא כ"ו א'

.

בדיני אבידה ובעלות בדבר שיש בו פחות משווה פרוטה  –  בבא מציעא כ"ז א'

.

בסוגיא האם סימנים דאורייתא או דרבנן. ביאור בעומק דין עדות  –  בבא מציעא כ"ח א'

.

בעניין ההיתר לשומר ולשומר אבידה להשתמש במעות. מבאר שבמעות כל שלא פירשו בעניין אחר שאלה ממילא נעשית הלוואה  –  בבא מציעא כ"ט א'

.

בעניין שעשה של ממון לא דוחה לא תעשה של איסור, מבאר שיש שיטות שזה בכל עשה שבין אדם לחבירו ולא רק דיני ממונות  –  בבא מציעא ל' א'

.

בעניין אין אדם מוריש קנס לבניו ובחילוק בין ממון לקנס  –  בבא מציעא ל"ד ב'

.

בעניין אם שומר קונה בשבועה או משעת מיתה. בביאור המחלוקת במשנה לגבי שוכר שהשאיל  –  בבא מציעא ל"ה ב'

.

ביאור ביסוד חיוב שומר שהוא מטעם מזיק. ביאור בעניין תחילתו בפשיעה וסופו באונס ובעניין האם תולים שהבלא דאגמא קטלה. מכח מה הבעלים יכול לומר איני מאמינו בשבועה.

בהערה בתחתית העמוד: ביאור בזורק חץ על חפץ של חבירו ומת שמשתעבדים נכסיו מחיים, והדין אם לא מת וספק אם החץ שבר את הכלי. ביאור דינים אלה בפשיעת שומר. מבאר דברי הנימוקי יוסף בבא קמא לגבי הוריש להם אביהם בהמה שאולה שמשתעבדים נכסים מחיי האב כיוון שפשע שלא אמר להם שהיא שאולה.

ביאור עמוק בדין איני יודע אם פרעתי, למה חייב ולא אומרים בזה שיפטר משום המוציא מחבירו עליו הראיה.

–  בבא מציעא ל"ו ב'

.

.

.